אמנים - אמנות ישראליתamanim.com

"עבודות אסורות" -תערוכה נשית בגלריית אנטיאה

הפתיחה: מוצאי שבת 10.3.2012 בשעה 20:00

גלריית אנטיאה, רח' המלך ג'ורג' 40, ירושלים

אוצרת: ליליאנה קליינר

האמניות:

דפני לייטן,רות אלרז, מירי ברמן, ליליאנה קלינר, סופי יונגרייס, דליה שגב, לידיה רוזנסקי, יהודית מרגוליס

העירום הנשי באמנות הוצג במשך הדורות כאובייקט של המבט הגברי. עמדה זו מתעלמת כמובן מרגשותיה של האישה והופכת אותה למצרך מותרות חסר כל זכות לבטא עמדה משלה. הפרספקטיבה הנשית היא זו שאסורה בשיח האומנותי‫.

בתערוכה ’עבודות אסורות’, בגלריית ''אנטיאה'', קבוצת אמניות פמיניסטיות מבקשות בתיקון העמדה התרבותית המקובלת כלפי האשה‫, דרך הייצוג של ערום נשי באמנות‫.

עבור כל אחת מן האמניות ה’איסור’ נתפס בצורה שונה‫, וכאן, בגלריה לאמנות נשים , הן יכולות להחליט בעצמן מה כן מותר ומה לא‫.

עבור דליה שגב‫, ב’מתחת לפני השטח’, הנושא הוא האיסור להביע רגש עמוק וכאוב של אישה עירומה ‫,שאינה אמורה לחשוף את אשר מתרחש אצלה מתחת לעור‫.

בעידן פוסט–פמיניסטי זה,אפשר לחשוב שנשים סוף–סוף יכולות לעשות ככל העולה על רוחן, אבל החופש הזה הופך לעתים קרובות למשקל כבד בגלל ציפייה ורצון לעשות הכול. מירי ברמן מתייחסת לכך ישירות בעבודתה ''מכנסיים'' בה דמות אישה קשורה בכבלים לריבוי המשימות שהיא חייבת לעשות ובעצם מאבדת כל חופש אמיתי‫. ב ’צלובה או משוחררת’ סופי יונגרייז מביעה את מאבקה עם האילוצים החיצוניים בדרכה הקשה אל החופש‫,עם כוחות אשר כמעט הרסו אותה בדרך ‫,ותוהה האם אכן המאבק שחרר אותה או צלב אותה. ה’צלובה הפוסטמודרנית’ של לידיה רוזאנסקי‫ גם מאמצת את הדימוי האולטימטיבי של סבל וישועה גבריים‫, ושמה בחזית את המקום החסר של הרוח והכאב

הנשיים בחברה המערבית‫, את ישו לעומת ישועה נשית‫.

במבט ראשון, נדמה כי האישה העירומה בעבודתה ’ללא שם’ של דפני לייטון מבטאת רגיעה חושנית של העירום המסורתי‫, אולם מבט קרוב יותר מגלה שבעצם נעשתה בה חדירה אשר כמעט וחתכה את גופה לשניים ‫; האשה נעלמת אל תוך הרקע של הירוק כהה , והחוויה שלה הנה הנושא האסור‫.

עבור רות אלרז‫ ,מצב האישה בחברה ובאמנות‫, הוא בעל השלכות פוליטיות עמוקות. עבודתה ’ישראל 2011’ עוסקת בייצוג של המדוכא, הנדחק לשוליים והמנוצל. במלים שלה: ''ההתנגדות לשלטון הפטריארכלי על נשים והמאבק נגד כיבוש של עם אחר‫,שניהם נובעים אצלי מאותו מקום בנפש. זה המקור של העבודות האסורות שלי''. פטריארכיה ואלימות באים לידי ביטוי גם בעבודתה של ג'ודי מרגוליס ''מכווננת לקול'' ‫, בה שליטה מינית משמשת כמטאפורה לשואה. השימוש במטאפורה זו גרמה לזעזוע אצל לא מעטים ‫,אך לדבריה ‫: ’אין בכוונתי לנצל דימויים אלימים אלא לחקור את הטבע האנושי’‫.

נותרת עימנו השאלה מה אמור להיות תפקיד האישה בחברה ‫? יתכן ולליליאנה קליינר יש תשובה‫, בעבודתה ’טבע נשי’ היא מציגה את הטבע הראשוני של אשה אשר לא בויתה לשימוש על ידי החברה הפטריארכלי ‫, וכדבריה‫:

כשנחזור לשורשים שלנו באמא אדמה אז נתחבר לטבעינו הגופני –רוחני ראשוני ואמיתי ’ ‫,זה מלפני התקופה הפטריארכלית‫.

לראיון ועיתונאים: מיכל סדן 0548820293

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

עבודות אסורות

צרו קשר