אמנים - אמנות ישראליתamanim.com

השקת אירוע אמנות ייחודי לעמותת שלושת הנחלים!

תערוכה ''אורורה''

בגלריית ''החשמליה''

קיבוץ שדה נחמיה

פתיחה חגיגית:

יום שבת, ב16.2.2019 בשעה 12:00

אוצרת התערוכה : דורון אדוריאן

כמו במקרה של הזוהר הצפוני (אורורה) לפעמים צריך להתרחק מהעומס המלאכותי על מנת להכיל תופעות של יופי נשגב. המנח הגאוגרפי של יצירות אמנות – גם ביחס אחת לשנייה וגם ביחס לקהל משנה ללא צל של ספק את האפקט שלהן על העולם.

*''זיהום אור'' (באנגלית ( Light pollution, Photo pollution, Luminous pollution :הוא מונח המתאר עודף, אי-כיוון, או בזבוז מאסיבי של אור (בדרך כלל אור מלאכותי). צורתו הנפוצה ביותר של זיהום אור היא הסתרת הכוכבים בשמי הלילה. לכן את הזוהר הצפוני ניתן לחוות בדרך כלל רק בקטבים המרוחקים של כדור הארץ.

לעומת המרחבים הצפופים של המרכז, גלריות ממוקמות אחת ליד השנייה צפונות ברחובות עמוסים מסעדות, מוזיאונים, חנויות, שווקים ובתי מגורים- הבחירה המכוונת בהפרדה הצפונית/קיבוצית של התערוכה אורורה, נותנת לעבודות ''מרחב נשימה''.

להאיר, להתמתח ולהתפרש ומאפשרת להן ''לזהור'' באור טבעי ומופלא.

הנאה צרופה של יופי. צבעים. צורות. שילובי אטומים שיוצרים תופעות ויזואליות יוצאות דופן.

לתערוכת אורורה מתווסף גם היבט חברתי, איך לא כמיטב המסורת הקיבוצית. בדומה לסיפור המיתולוגי על אניית המלחמה הרוסית אורורה שפתחה את המהפכה הבולשביקית. מהפכה שראתה בעיני רוחה חברה אל-מעמדית בינלאומית. עקרונות סוציאליסטיים שיתגלגלו להיות מניע אידאולוגי של התנועה הקיבוצית בארץ.

קבוצת האמנים שנאספה יחד להציג בגלריית ''החשמלייה'' שבקיבוץ שדה נחמיה בגליל העליון, שותפה לרעיון שמקדמת עמותת שלושת הנחלים. עמותה ללא מטרות רווח שמטרתה לתמוך ולקדם אמנים ישראליים צעירים וותיקים בארץ ובחו''ל ולשים את הפריפריה על המפה התרבותית כחלק בלתי נפרד- אם לא פורץ דרך בשיח האמנותי.

היוזמה שמציעה ההתאספות הזו, היא כזו שמעזה לשאת ביריית הפתיחה של מהפכה ושינוי מחשבתי לא מובנים מאליהם.

זוהי אורורה.

סלאח אלקרא, חיים בירן, מוטי דריאל, סולומון לבייב, יוסי לובלסקי, רותי סגל, מיכה שטייגמן, גדעון שני.

גדעון שני:

עבודותיו שואבות את חומריהן מיופים הקסום והרומנטי של נופי הדרום. נופים שהפכו להיות סביבת חייו הפיזית, המנטאלית והרגשית במשך למעלה מ-50 שנה.

המפגש שלו עם הנוף הוא מפגש של שייכות ומחויבות ולא של צופה מהצד. שייכות ליופיים הטהור והבראשיתי של מרחבי הנגב, מהמכתש הגדול על צבעיו וצורותיו הקוסמיות ועד לנופי סדום המטילים אימה וכישוף על המתבונן.

חיים בירן:

ברבים מפסליו, הוא מעלה רעיונות ודעות על חייו וחיינו, ברצינות ראויה מתובלת בהומור, לעתים הזוי מעט, ולעתים מזיל טיפות של גיחוך בחומר.

יוסי לובלסקי:

ציוריו עוסקים בנוף הארץ ישראלי של עמק יזרעאל והצפון, ציורי נוף בטכניקת שמן על בדים גדולי ממדים. בציוריו מבטא געגוע אל הטבע מתבניות זיכרון במראות הנוף, עצי האיקליפטוס, הפרדסים, התהוות והשתנות אותן יוצק על הבד. הטבע כעוגן לאידיאליזציה של ארץ ישראל היפה והשורשית, עבודת האדמה, הריחות הצבעים והחוויות. כל הסמלים המבטאים את הפטריוטיות והאהבה לארץ ישראל.

סולומון לבייב:

צייר ופסל. מקורות ההשראה שלו רבים ומגוונים: סכסוכי דמים בין מדינות, קורבנות האלימות באזורינו ובעולם כולו. ויחד עם זאת תנועה וירטואוזית של רקדן, המיתולוגיה היוונית, סיפורי תנ''ך אגדות, אירועים ודמויות היסטוריות. ''כאילו יד מסתורית מובילה אותי לסטודיו ליצור דמויות חדשות וקומפוזיציות עשירות ומורכבת. אין מאושר ממני כאשר הדמות שחיפשתי קורמת, לנגד עיני עור וגידים''.

סלאח אלקרא:

דרך ההתבוננות בדברים במשך חיינו אנחנו הופכים לתחנת איסוף עצומה יש דברים שאנחנו מוציאים מהמחסן ביודעין ויש דברים שעוברים דרכנו כצינור בלבד שאין לנו עליו שום שליטה. בסופו של יום אני מאמין שאנחנו רק צינורות שדברים עוברים דרכנו. לא גאונות ולא מחשבות גבוהות. כשאנחנו בשיא הארכאיות אנחנו הכי קרובים לטבע.

 

מיכה שטייגמן:

צייר חי ועובד בסטודיו בכרכור. תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובניו יורק. בעבודותיו נוגע בנושאים שונים כמו התבוננות בסביבה ממבט של ילדה בת שש, בחינת המשמעות של התבוננות ונוכחות מאחורי מסיכה, רישום תנועה שקפאה בזמן וחתירה לפשטות.

 

 

 

 

 

 

מוטי דריאל:

בעבודותיו נוצר דיאלוג בין ציור במכחול ובין ציור על אייפד. ציוריו נעים בשני מישורים. האחד ניתוח אנליטי והשני אמנותי, סובייקטיבי ומשוחרר, בו הדמיון גובר ונענה להתפתחויות בציור שאז נוטל את ההובלה. משנה מדיום, שיטה וסגנון לעתים קרובות ונותן דרור לאסוציאציות בנושא של מתח החיים בארץ ושל עתידה של ישראל, דרך משקפיים די כהים.

 

רותי סגל:

בבחירת הצבעים בעבודותיה ובאופן משיכות מכחוליה, רותי מבטאת את הערכים הדו ערכיים בטבע, בחיים, במחשבותיה וקצוות רגשותיה. כך למשל, בציורי הנוף שלה ניתן לחוש ברוח שהיא אחד מאיתני הטבע ועם זאת רוח מסמלת גם את הרוחניות-הרוח שבאדם. האדם- רומזת לנו רותי הוא המחבר בין הארץ לשמיים, בין גשמיות לרוחניות.

 

 

העמותה בפייסבוק:

https://www.facebook.com/Threeriversartproject/

מוטי דריאל

סלאח אל קרא

צרו קשר