אמנים - אמנות ישראליתamanim.com

"חוף מבטחים"-תערוכה ב"הקוביה" במסגרת פרוייקט "מנופים"

הקוביה- גלריה לאמנות עכשווית מזמינה לפתיחת התערוכה:

"חוף מבטחים"

6/12/10-27/10/12

אוצרת: ניצה פרי

יחסי ציבור: מיכל סדן

אמנים משתתפים: דוראר בכרי, נתן דביר, לאה גולדה הולטרמן, אורית ישי, נסרין נג'אר, מיכה קירשנר, מיקי קרצמן, אלהם רוקני

פתיחה: 27/10/12 בשעה 20:00

שעות פתיחת הגלריה: א'-ה', 10:00-18:00

חוף מבטחים / Safe Harbor

בניגוד למסורת הפילוסופית, לפיה הנושא הראשון של החקירה הפילוסופית הוא ה"אני" וממנו עוברים לזולת- מן "האני החושב" של דקארט, "האני הבונה" של קאנט, "האני המכונן" של הוסרל ו"האני המוטרד" של היידגר, מאמץ עמנואל לוינס גישה הפוכה: הוא קודם כל פוגש את האחר, וממנו חוזר אל ה"אני". על פי לוינס האחר יכול להיות קשיש, ילד, עולה אתיופי, פליט, עובד זר או כל אחד שנשללת ההכרה בו כבן אדם. האחר נכנס, למשנתו של לוינס, לעולמנו: בלי לבקש רשות, בלי להתאים את עצמו למידותינו. הוא לא נמצא כתוצאה של צורך אלא כמקור לתשוקה.

נושא הפליטים בעידן העכשווי חושף פצע פעור ומדמם, המשקף את פניה האדישים של החברה הישראלית, שנולדה מתוך אותו פצע ממש. מדינת ישראל, שהוקמה כמקום מקלט לפליטים, כזיכרון היסטורי של עם נרדף, מתמודדת לאורך שנותיה, ולא רק בשנים האחרונות, עם חווית פליטות כחלק ממרקם החיים השוטף שלה. בהגדה של פסח נאמר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים." ובספר דברים כתוב: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". במסורת היהודית, יציאת מצרים אינה רק מאורע הסטורי שהתרחש בעבר הרחוק, אלא זיכרון חי שבהכרח מעצב את חיינו ואת זהותנו כיהודים בהווה.

התערוכה מבקשת לבחון מיהו פליט, ומציגה היבטים- מנקודת ראותו של הזר / הפליט, מחד גיסא, ומזווית ראייתה של התודעה הישראלית הקולקטיבית, מאידך גיסא. התערוכה אינה מציעה פתרון או מציגה עמדה, אלא מבקשת לעורר דיון ומחשבה ביחס להיבטים השונים בהוויית הפליט ומעמדו בחברה הישראלית. כיצד הרצון העז למצוא 'חוף מבטחים' מתמודד עם הפחדים, התקוות והמציאות היומיומית?

מיכה קירשנר

אורית ישי

נתן דביר

הקוביה-חוף מבטחים

צרו קשר