אמנים - אמנות ישראליתamanim.com

ביקורת תערוכה "הנמרודים החדשים" - בבית האמנים בירושלים

מבקר: עדי לב

יצא לי לשמוע את הסברי האוצר של התערוכה גדעון עפרת לגבי משמעות התערוכה: התערוכה לוקחת את איקון של הפסל של נמרוד כצעיר נצחי, קשת מאחוריו, נץ על גבו ואפילו לא נימול, הארוס, אנטי דתי במידה רבה, ככנעני לוחם צעיר לנצח. ואת ההשגות לגבי איקון זה לאורך השנים. יחיאל שמי שמחקה את סגנונו , אריאל אופק שמאחד את בשעור ציור את הלימוד על הפסל במקביל על ציור של יהודי דתי של שגאל. נמרוד הצעיר מוצג על ידי הדור הצעיר כורדרד, שמנמן ועליו תוכי, שמסמל את העובדה שנהיינו ככל העמים, תוכי של התנהגות של אחרים, וכד נמרוד הפליסטינאי, שפניו במסכה ועל ידי יונים, אבל שחורות, דמויי עורבים. או דמות האישה הערומה שגופה מראה את הזמן שעבר מול דמות נמרוד הצעיר, או פסלו של בנו של אוריאל אופק שמציג אדם זקן, מכוער, דמוי שד, שעל ראשו מתישבת ציפור. נמרוד הנמצא מוטל בגן האשפתות לרגלי ירושלים. הרבה ביקורת נשמעת כלפי איקון זה, המדינה שבדרך, מלאת התקווה, בשנות הארבעים ולאן שהגיעה בסופו של דבר.

תערוכה מומלצת וניתן לשמוע את גדעון ב1 ל12 בשעה 18 בשיח גלריה נוסף.

33 האמנים המשתתפים בתערוכה :

אילן אוורבוך, אברהם אופק, יונתן אופק, שי אזולאי, בועז ארד, בן בז'רנו, גיא ברילר, אלי גור אריה, אפרת גל-נור, דרורה דומיני, יצחק דנציגר, אליעזר זוננשיין, אלדד זיו, ארז ישראלי, אפרים משה ליליין, עידו מיכאלי, עדי נס, רונן סימן טוב, דוד עדיקא, יונת עופר, אחיה ענזי, פרלי פלציג, מנשה קדישמן, אפרת קדם, בני קורי, רחל קיני, אורה ראובן, דורון רבינא, איצו רימר, רבקה רין, יחיאל שמי, אמיר שפט, יגאל תומרקין

תמונות מהתערוכה