אמנים - אמנות ישראליתamanim.com

"לבנות ביחד"...תערוכה חדשה של אם ובן

רחלי פלביץ - ציורים, רן פלביץ- פסלים.

אוצרת – יעל ניצן

תתקיים באודיטוריום במרכז הכרמל, חיפה, שדרות הנשיא 138.

טלפון- 0523470222

מיום 2 ספטמבר עד 30 ספטמבר 2014

פתוח כל יום מ- 10:00 עד 16:00, ובשעות הפעילות, בשישי ובשבת סגור

שיח גלריה- יום שישי 12 ספטמבר בשעה 1100.

http://palevitch.wordpress.com

http://www.gallerina.co.il/membersInfo.asp?galleryID=206

רחלי פלביץ החלה לצייר בילדותה בקבוץ, היא ספגה אמנות מגיל צעיר בביקוריה התכופים באוסף האמנות של חיים אתר, שהפך למוזיאון עין חרוד, עם ילדי הגן ובית הספר. בנוסף לשיחה וקשר חזק לאמנות היא קיבלה את ספר שיריה של רחל המשוררת בגיל צעיר מאד מאביה. הוא תמיד הקפיד לקרוא לה רחלי ולמשוררת רחל, לכן היא הרגישה מעין יורשת שלה והרבתה לכתוב שירים. בתערוכה מוצגים כמה שירים שכתבה בשנים האחרונות, והיא כבר בעשור השביעי של חייה.

אחרי שנים רבות חזרה לעסוק בציור ובשירה, ובעזרת האמן דורון בר אדון מאד התפתחה באמנותה ''הוא חשף וגילה לי את המרחב של האפשרויות לביטוי באמנות, ואת מכלול האפשרויות הגלומות בתוכי, בהרבה ידע, רגישות ותבונת אמן''...בשנים האחרונות היא עובדת עם האמנית ורד נול. רחלי יוצרת בביתה ברחובות, היא מציירת בשעות הלילה או היום, יוצרת לעצמה מרחב בתוך הבית, עבודתה מאד אובססיבית וקשה היא לא מוותרת ולא מפסיקה. כאילו כח פנימי חזק ממנה יוצר מתוכה. ''ואז לפתע הציור נחלץ מן האין ומופיע....וזה ממש אושר. אני פורשת בדים גדולים יותר ויותר, עולה על סולם כדי לצייר ומרגישה שהייתי רוצה לצייר את העולם. הציור הוא הד למה שיש בתוכי, למה שמרוח על נשמתי''......ועוד מוסיפה האמנית- דברי שיר-

 

''אני הרי כמים.

זורמת בין הרגבים, בתוך שחורם.

שנים עוברות בוודאות כהה, בלתי מתפשרת,

עד המקומות שמתירים לי לעלות''.

 

''כשיש לפני מרחב ריק של בד לבן, נולד מקום שמתיר לי לעלת... אני מחפשת תוך כדי ציור את הדמויות שמעסיקות אותי והן עולות מן הנופים, כאילו הן קיימות שם מאז ומעולם... החיבור בין התשוקה לצבע ולקו והשליטה בהם, מוליד את העבודה שלי שלב אחרי שלב... תמיד מרגש ואותנטי לחיי...

לגבי סדרת ציורים זו המוצגת בתערוכה- כותבת האמנית- בעבודתי כעובדת סוציאלית פגשתי ילדים שחוו מוות של אחד מהוריהם, הם כאבו והתאבלו, כל אחד בדרכו. הנחיתי את משפחותיהם כיצד לנהוג בהם וטיפלתי בחלקם בעצמי, כבודדים או בקבוצות ובתוך משפחה. אחת האמירות המקובלות בעולם המבוגרים, שנאמרת לעיתים קרובות לילדים שאיבדו את הוריהם היא ''אימא – או אבא – נמצאים עכשיו בשמיים'', לעיתים קרובות מוסיפים: ''והם מביטים עליכם ושומרים עליכם משם''. הכרתי ילד בגיל גן שאימו האהובה נפטרה ממחלה קשה. הוא היה הולך יום יום לקצה היישוב, עומד ומחכה שתשוב מן השמיים. אין לילדים אלו ההסברים וההבנות, שבעזרתם מתמודד המבוגר עם אבלו, אבל הם יוצרים הסברים והבנות משלהם, העצב, התקווה והדמיון ממלאים אותם, הם בתוכם, כחלק מדרכי ההתמודדות המגוונות שהם יוצרים על מנת לשרוד.

ילדים אלה,שנאלצו להתמודד עם אבל קשה, שנסיבותיו אינן ברורות להם, נגעו בי מאוד עמוק.

אחרי שנים רבות שבהן אני מציירת עלה הנושא באופן ספונטני, ללא מחשבה תחילה. לפתע מצאתי את עצמי חוזרת ומנסה להתחבר למה שהתרחש בדעתם ובדמיונם של ילדים אלו. כך נולדו העבודות, אותן אני מציגה לראשונה בתערוכה זו. ובימים קשים אלה, שוב עולה הנושא במלוא העצמה, בימים של מלחמה ושכול שוב נחשפו ילדים רבים, משני צידי המתרס, לעצמת הכאב הכרוכה במות הורה. התערוכה תוכננה זמן רב לפני המלחמה והפכה רלוונטית יותר מתמיד''...

 

ציוריה של רחלי מיוחדים בעדינותם ובמחשבה הטמונה בהם, מול הבדים של האמנית אפשר להתבודד ולהפליג במחשבות אין קץ. בתערוכה זו אני משלבת גם שירים מפרי עטה, המדרבנים את המתבוננים למחשבה מקורית ומענינת, מעוררים רגשות עמוקים, עצובים, אל מול הציורים ומול פסליו של הבן רן.

 

רן פלביץ- פסל

יליד 1966, גר במושב עמיקם, נשוי אב לארבעה ילדים, עובד כמנהל פרויקטים בענף הבניה. למד לתואר ראשון במדעי בעלי החיים והמשיך ללימודי פילוסופיה לתואר שני. מקורות השראה לפיסול: אימא, כמובן, וסלידה גדולה מעיתוני הערב. טכניקה וחומרים:  כשהאישה לא שמה לב, לוקחים את העיתון ומקמטים אותו לתוך עיסה, מצפים על שלד ברזל, ומקוים שהפעם זה יצליח.''

פסליו של רן מלאי הבעה ורוך. הוא יוצק לתוך עיסתו את רגשותיו העדינים והסמויים ביותר. היצירה מאד נוגעת ללב, הראש הרכון, הידיים השמוטות, הבטן מלאת הזעקה- ''אבא'' הוא אבל על האב שנלקח ממנו. האשה הלובשת שמלה אדומה וגם דמויות צבעוניות אחרות מסמלות בעיני תקווה ואהבה אינסופית לחיים. רן ואימו, רחלי, הם יוצרים מקוריים ויצירותיהם מנהלות דיאלוג פורה ומרגש.

עבודות

צרו קשר