אמנים - אמנות ישראליתamanim.com

תערוכת "מנהרת הזמן"

תערוכת ''מנהרת הזמן'' בגלריה דורית גור

30.4.2014 - 29.3.2014

 

גלריה דורית גור מזמינה לטיול מרתק במנהרת הזמן, מסע מופלא, המתחיל בימי בראשית ומסתיים בימינו.

 

מסלול הטיול מתחיל בתקופה קדומה של ימי בראשית, בציורי האמן אריאל אבני, המתאר סצנות קסומות מתקופת התנ''ך. בציור ירושלים של המאה ה19, נעשה ניסיון מעניין לשוות לציור שמן מראה אקריליק אוורירי על גבול צבעי מים.

לאורך ההסטוריה משתנה ומתחלף הנוף האנושי והנוף של הטבע מסביבנו. מימד הזמן משחק מרכיב מרכזי בחיינו. אנו נולדים, חיים ומתים.

בתורה, בקבלה וגם במיסטיקה קיימים מלאכים, המשקיפים עלינו, בוחנים צעדינו ומלווים אותנו. השמיים, בתבליט, אותו מציגה האמנית מיכל זלצמן בתערוכה, ''מלאכים בשמים'', מייצגים המלאכים מימד אחר, שהזמן אינו קיים בו. הסולם, מייצג את המעבר בין המימד הפיסי לרוחני. מלאכים מצויירים גם ב''חלום יעקב'' של האמן אריאל אבני.

 

פסל ברונזה, ''משה המנהיג'' של האמנית תמר איסטרין שייך גם הוא לתקופת המקרא. משה הנהיג את מסע העם היהודי במנהרת הזמן - הפך עם של עבדים לאומה חופשית. תמר מתייחסת למקום המיוחד השמור למשה במסורת היהודית ומבטאת את אופיו בהבעת פניו המדגישה את הניגודיות בדמותו, מחד נוקשות והחלטיות ומאידך רוך וחמלה.

 

האמנית הלנה גת מתארת בצבעים עזים ארוע חברתי משנת 1938 טרום מלחמת העולם השניה.

בציורה הצבעוני, ''חגיגה לפני המלחמה'' מתארת האמנית תקופה בה אנשים נפגשו וחגגו בלי לדעת את הגורל העגום הצפוי להם עם פרוץ מלחמת העולם השניה, עת נשלחו למחנות הריכוז והההשמדה שהוקמו באירופה.

 

נקודת מבט מעניינת מציגה האמנית יוליה וולך, שבחרה להציג בתערוכה 3 דיוקנאות של אמה, אביה ואחותה שצויירו על פי צילומים ישנים שלהם כשהיו ילדים קטנים והוצגו מבעד לזכוכית שבורה.

תמונות של ילדים מעוררות תקוות לעתיד, אך כשמסתכלים עליהן ממרחק הזמן, הן מעוררות מגוון תחושות, לאור התפתחות חייהן של הדמויות שכבר מזמן אינן ילדים.

דברים רבים עברו על הילדים בתמונות מאז שתועדו בצילום ועד היום, ומבעד לשברים, עניין את האמנית להביט שוב בפניהם של אותם ילדים שהיו פעם. נקודתמבט שונה ומיוחדת במבע ממשפחתי במנהרת הזמן.

 

האמנית רחל טוקר שיינס מציגה בתערוכה ציורים משתי נקודות זמן בחיים - נערה צעירה שכל עתידה לפניה, בציור צבעוני שמסמל את המבט אל העתיד, ''בדרך אל האור'', ואדם מבוגר, שבע ימים שהעתיד כבר מאחוריו, נושא עימו את שעון הזמן המתקתק, בציור ''משא/מסע בזמן''. מבט מעבר לזמן מובע בציור ''האור האלוהי הגדול''.

 

ציוריה של האמנית נילי ללום עוסקים בדמות האנושית על רקע הסביבה בה היא חיה ופועלת. כאלה הם ''מוכר התמרין'' מירושלים, דמות ציורית שנעוצה בתקופות מוקדמות יותר, וכמעט נעלמה מהנוף העירוני המודרני, ובת יפתח שיוצאת במחולות. כל אחת מהדמויות מספרת סיפור,שמובא מנקודת המבט הסובייקטיבית של האמנית ותפיסתה אותה. במהלך העבודה על הדמות נוצר דיאלוג בין האמנית לבין האובייקט המצוייר, החושף חלק מאישיותה שנרקם ומתמזג עם הדמות המצוירת ובא לביטוי בבחירת הצבעים החמים, הקומפוזיציה המסוימת ומשיכות המכחול.

 

האמן יחיאל וייס, מצייר בעיקר את האהבה שבתקומה, הצמיחה והחידוש של חיים חדשים, זכרון צרוב שמתוכו מתפרצים בכח ובעידון עתיד חדש וחיי יצירה. יחיאל מציג דמות אשה, המחזיקה בידה אגס, סמל לפוריות שאולי חלפה עם התבגרות. הציור מבטא את היכולת הנשית המופלאה ליצור חיים חדשים.

בציור השני שתי נשים, אם וביתה, חבוקות, שלוות וצפור דרור המסמלת את החופש, נחה על יד הבת.

 

אפרת פוייר, אמנית רב תחומית, היוצרת פסלים המבטאים מצבים ורגשות בחיי האדם, בהיבט פילוסופי.

בתערוכה מציגה האמנית את הפסל ''חיים'', המבטא את השינויים העוברים על האדם במנהרת הזמן של חייו. מכל זוית ניתן לראות מצב אחר: גיל, מצב רוח, מחשבות ושאיפות. בצידי הראש, קיים חלל בצורת מנהרה המסמל את המעברים וההתרחשויות המוקצבים לאדם בעולם הזה..

 

חיבור בין העבר להווה בא לידי בטוי בציור ''רחוב עמק רפאים בירושלים'' של האמנית תמר לקנר-דולוב, שצילמה את הרחוב,שהזכיר לה תקופה עתיקה. בתקופת המקרא, היה זה אזור פורה לגידולים חקלאיים: ''והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבולים ויקצור והיה כמלקט שבליםבעמק רפאים''. (שעיהו י''ז, ה ). כיום זהו אזור אורבני צפוף. האמנית חיברה בין העבר להווה, באווירה מיוחדת וצבעוניות.

מנהרת הזמן עבור האמנית צילה גולדשטיין, הינה רצף השנים והשינויים שעברו עליה ועל נשות דורה וסביבתה.

מחד שינויים בהתייחסות החברה לאישה באופן אישי וכאחת מקבוצה מגדרית מסוימת ומאידך השינויים שעברו עליה באופן אישי בעקבות שינויים בחייה הפרטיים.העבודות משקפות את מבטה על האישה המקיפה עצמה ביופי, לעיתים כדי לחפות על עצב פנימי ופעמים אחרות משמחה. האישה המנסה להתאושש מכל אסון והרס, לקשט ולבנות את ביתה מחדש עד למכה הבאה, האישה המתמרדת ומוצאת עצמה שוב מאחורי רשת פרחים, שהיא סורג אלגורי, העוטף אותה ומסתיר את פנימיותה.

העבודות על קנווס בטכניקה מעורבת של סוגי אדמה שונים, בדים, הדפסים ואקריליק, ובעבודות אחרות משולבים חלקי בגדים של האמנית,אותם תפרה, לבשה ואהבה. הם מהווים מעין מזכרות מתקופות בחייה.

בעבודה ''נשים – סיפור'' מראה האמנית מעברים בין מצבים שונים של האישה. הנשים מודפסות בהדפס בלט על בד כותנה ומודבקות כקולג' על טקסטורה של אדמה ואקריליק.

העבודה ''נשים – דקורציה '' מתריסה כנגד התייחסות אל האישה כדקורציה ולא כאישיות עצמאית. כאן הנשים משמשות כמעין ''טפט'' כרקע של תמונה. החלק המרכזי מורכב מהדפסים מודבקים כמתואר בעבודה ''נשים – סיפור''.

בעבודה ''התבגרות'' יש התייחסות לשלב ההנתקות מכבלי הילדות והתחלת ה''מעוף'' בשמי החיים.

 

האמנית תמר איתן, ילידת 1919, מציגה פסלי חימר במבט מחוייך: ''מעבר לזמן –היו ימים והאמנו. היום נותר בעיקר ההומור...''

 

שמות האמנים:

אפרת פוייר, אריאל אבני, הלנה גת, חנה מזרחי, יוליה וולך, יחיאל וייס, מיכל זלצמן, נילי ללום, צילה גולדשטיין, רחל טוקר שיינס, רעיה כהן, תמר איתן, תמר איסטרין ותמר דולוב-לקנר.

 

אוצרת: אדר' נעמי עשת-רוזנצויג

שעות ביקור בתערוכה:

ימים א-ה 16:00-21:30

ימי ו: 9:30-15:30

ובארועים מיוחדים המתקיימים בגלריה

כל עבודות האמנות למכירה.

 

פוסטר

הזמנה

צרו קשר